המפתח לבריאות הרבה פעמים יכול להימצא במעיים.
מעיים ובכלל כל מערכת עיכול שנמצאת בחוסר איזון יכולה לגרום לעייפות לא מוסברת, תחושה של חולי, אלרגיות, וחוסר צלילות מחשבתית.
המעיים מחולקים למעי דק, שהוא תחילת הצינור, אחרי הקיבה והמעי הגס שהוא החלק הסופי של הצינור.
במעי הדק נעשית הטמעה וספיגה של חומרי המזון ובמעי הגס יש בעיקר ספיגת נוזלים ומלחים.
המעי פועל על ידי שרירים טבעתיים שיוצרים תנועה שדוחפת את המזון כלפי מטה.
אצל רוב האנשים, המעי הגס עמוס ברעלים שנובעים בעיקר: מאכילת יתר/ אכילה בצירופים לא טובים שיוצרים עומס.
המזון לא מתעכל כראוי ונוצר מצע להתרבות חיידקים ופטריות. התוצאה היא גאזים, עצירות, נפיחות בטנית ועייפות מתמשכת.
הרמב”ם התייחס רבות לנושא העיכול והזהיר מפני עצירות
“כל מי שמשהה נקביו – אפילו יאכל מאכלים טובים, כל ימיו יהיו מכאובים וכוחו תשוש”.
הוא סיכם בכך שעצירות היא “אם כל המחלות”.
אז מה אפשר לעשות?
להרבות בצריכה של ירקות ופירות,
הסיבים התזונתיים שבהם תורמים רבות לתנועתיות במעי,
סופחים אליהםרעלים ושומנים ועוזרים לשמור על סביבה בסיסית.
פירות רצוי לאכול על קיבה ריקה.
להרבות בפעילות גופנית שמזרימה את הדם למערכת העיכול,
בנוסף חשוב לחזק את שרירי הבטן – דגש על בטן תחתונה,
מאד מומלץ לנשים אחרי לידה, הדבר מעודד את תנועתיות המעי.
לבצע נשימות ותרגילי הרפיה, בסטרס העיכול לא מתבצע כראוי.
לפי הרפואה הסינית אכילה בלילה מבזבזת yin,
הדבר יכול לגרום ליובש במעיים, רצוי לסיים את האכילה עםהשקיעה.
רצוי להקפיד על לעיסה ולאכול עד שובע בריא (לא להתפוצץ).
לא לדחות התרוקנות, אם יש,
הולכים ורצוי לשבת ישיבה קצרה בשירותים עם שרפרף מתחת לרגליים.
התייחסות מתאימה למתנה המופלאה שקיבלנו מהטבע
תביא לשגשוג וחיים בריאים וטובים.
